אתמול, כפי שקורה סביב כל 10-13 לחודש, פורסמו נתוני הסחר בסחורות של מדינת ישראל לחודש החולף. וכפי שקורה כל חודש מאז תחילת 2012, הנתונים היו נוראים. אני חוזר – הנתונים לא היו סתם גרועים, הם היו נוראים. וכפי שקורה גם כמעט כל חודש בכמעט כל כלי התקשורת המקומיים, הדיווח על הנתונים הללו נע בין מינורי ללא–קיים.

לכן הגיע הזמן להביא לתשומת לב קהל הקוראים שלי כמה נתונים, עבודות ומגמות. העובדה שהנתונים שהתפרסמו אתמול התייחסו ליוני, וממילא מאפשרים סיכום של החצי הראשון של השנה, מועילה למטרה שלי. כהערת אגב, אציין שבניוזלטר שלי ובדיונים שאני מקיים עם חוג הלקוחות שלי בחו“ל, אני כותב ומדבר בהרחבה על ההרעה הדרמטית המתמשכת במאזן הסחר מזה כמה חודשים. הגיע הזמן לומר אותם דברים בעברית לקהל המקומי.

אמנם נכון שלאחרונה, הדיון הכלכלי בישראל התמקד בהרעה במצב תקציב המדינה, ואכן זהו נושא חשוב ואולי אף חמור יותר מהגירעון המסחרי. אולם ההשוואה בין ההתנפלות הכללית על הרחבת הגירעון התקציבי לעומת ההתעלמות הכללית מהרחבת הגירעון המסחרי והמעבר החד מעודף לגירעון בחשבון השוטף מעלה אצלי תהיות.

גם אם מהעיתונות המטופשת אין לצפות לכלום, אני מתפלא לדוגמה על חב“ש (פרופ‘ חיים בן–שחר), שבכל הראיון הארוך והחשוב מאוד שהעניק לכלכליסט בתחילת השבוע – ואין ספק שהוא יזם את הראיון – לא הזכיר את הנושא הזה. אולי הוא רצה להתרכז במסר אחד, או אולי הוא דווקא כן דיבר על הנושא, אבל זה לא נכנס לראיון המודפס…

נחזור לנתונים, והרי הכותרות:

• בחודש יוני, נרשם גירעון מסחרי כולל (לפני ניכוי עונתי) של 1.89 מיליארד דולר. מלבד חודש ינואר השנה, בו נרשם גירעון של 2.08 מיליארד דולר, זהו הגירעון החודשי הגדול ביותר השנה, והגדול ביותר של השנים האחרונות – וממילא הגדול ביותר בהיסטוריית המדינה, מפני שלפני כן לא הגענו להיקפי סחר כה גדולים.

• הנתונים מנוכי העונתיות, שהם כמובן יותר ‘נכונים‘ מבחינה סטטיסטית, והמתייחסים לסחר ללא אניות מטוסים ויהלומים, מספרים בדיוק אותו סיפור: הגירעון ביוני, של 1.85 מיליארד דולר, היה שני בגודלו רק לזה של ינואר (1.98 מיליארד). זאת ועוד, הגירעון החודשי הנמוך ביותר עד כה ב-2012 (של מאי) היה גבוה בהרבה מהגירעון החודשי הגבוה ביותר של 2011.

• בראיה כוללת של החצי הראשון של השנה, הגירעון המסחרי הכולל עלה בכחצי, מ-6.5 מיליארד דולר בינואר–יוני 2011 לרמה של 10 מיליארד דולר בדיוק בינואר–יוני השנה.

• אם נציג את אותם נתונים בצורה אחרת, הייצוא כאחוז מהייבוא ירד בחצי הראשון של 2011 לרמה של 67.5%, לעומת 76% בתקופה המקבילה אשתקד ומרמה של 83% ב-2010.

• ההרעה נובעת ממגמות שליליות הן בצד הייבוא והן בצד הייצוא. הייבוא מתרחב בקצב מהיר – ובמקרים כמו חודש יוני, בו הייבוא יורד, הרי שהירידה בו קטנה בהרבה מהירידה בייצוא. ולהיפך: הייצוא חדל לעלות בחצי השני של 2011, והשנה הוא יורד ממש. נתוני המגמה של הלמ“ס מצביעים על מגמת ירידה שהיא לא רק ברורה אלא הולכת ומתחזקת בעקביות מחודש לחודש.

• ההיחלשות של הייצוא מקיפה את כל הסיווגים של תעשיות לפי רמה טכנולוגית – ‘טכנולוגיה עילית‘, ‘טכנולוגיה מעורבת עילית‘, ‘טכנולוגיה מעורבת מסורתית‘ ו‘טכנולוגיה מסורתית‘. אבל החולשה של ההיי טק מובהקת יותר, ודבר זה מוצא ביטויו בנתח של הייצוא של תעשיות ‘טכנולוגיה עילית‘ מסך הייצוא התעשייתי. נתח זה עבר את רף ה-50% לפני כמה שנים, והיה נדמה שהוא ימשיך לטפס בהדרגה – אבל היום הוא התכווץ ל-46%.

יש עוד הרבה מה לומר על הנתונים ועל משמעותם, כמו גם על הגורמים הפועלים על הייבוא ועל הייצוא. חלקם ברורים מאליהם, כגון העלייה המסיבית בייבוא חומרי אנרגיה, המשקפת הן את העלייה החדה במחירי הנפט בעולם והן את הצורך בייבוא מוגבר של מוצרי דלק כדי לפצות על אובדן הגז ממצרים. ברור גם שמגמה זו תתהפך – מחירי הנפט כבר ירדו, לפחות זמנית, והזרמת גז ישראלי בהיקף גדול משדה ‘תמר‘ צפויה תוך שנה, אם ירצה השם.

כמו כן, ברור שהמיתון המתחיל בישראל ישפיע על הייבוא, כמו שהמיתון באירופה כבר משפיע על הייצוא. מעניין לציין שבנתונים האחרונים, הייבוא של חומרי גלם ושל מוצרי צריכה עדיין עולה, אבל הייבוא של מוצרי השקעה כבר יורד. זה מבשר רעות לצמיחה בהמשך.

אבל הגירעון המסחרי הענק מבשר רעות גדולות ומיידיות עבור הצמיחה העכשווית, מפני שהוא מבטיח שבחשבון השוטף יירשם גירעון גדול גם ברבעון השני, וממילא הסקטור החיצוני – שהוא כה חיוני למשק הישראלי – יישא תרומה שלילית משמעותית לנתוני התמ“ג.

לא הבנתי מדוע בנק ישראל השאיר בזמנו את תחזית הצמיחה שלו ל-2012 מעל 3%, מול נתוני הסחר של ינואר–מרס. לאחרונה, הוא הוריד קצת, אבל עדיין…

לא האמנתי לאומדן הראשון של הלמ“ס של צמיחת התמ“ג ברבעון הראשון, שגם היה מעל 3%, ואכן זה כבר תוקן כלפי מטה. הורדות התחזיות והורדות הנתונים האמיתיים ימשיכו – זה מה שנתוני הסחר החודשיים מכריזים בקול גדול.

אי אפשר להמשיך ולצבור גירעון מסחרי בקצב של קרוב לשני מיליארד דולר לחודש.העודף בסחר בשירותים מקזז רק חלק מהגירעון הזה, וכמובן שההעברות החד–צדדיות עוזרות, אבל השורה התחתונה היא גירעון הולך וגדל במאזן התשלומים.

סיכומו של דבר: ישראל מציגה היום גירעון הולך ותופח במאזן הסחר, גירעון הולך וגדל במאזן התשלומים, וגירעון המתרחב במהירות בתקציב הממשלה. שילוב קטלני זה מבטיח:

א) פיחות משמעותי – הרבה יותר מהפיחות המזערי מול הסל שנרשם עד עתה;

ב) שחיקה באמון מול המערכת הפיננסית העולמית;

ג) יציאה, עד כדי בריחה, של הון מישראל – שתקוזז באופן חלקי מבריחת הון יהודי מאירופה לכאן;

ד) משבר כלכלי חמור.

אלא אם יינקטו צעדים רציניים תוך זמן קצר על מנת לבלום המגמות הקיימות והמתחזקות.