אכן הזדמנות. עבור מי – ולעשות מה?

פנחס לנדאו    

24-03-20   

אייטם פיננסי, טקטי וגם אסטרטגי

 יום המסחר שזה עתה הסתיים בארה”ב היה כה עוצמתי עד ששורות רבות בספרי השיאים ישוכתבו בעקבותיו. הנקודות הבאות מתייחסות למדד הדאו ג’ונס, אבל הן משקפות את מה שקרה בכל שוק המניות:

  • העליה שנרשמה בדאו, של 2,113 נקודות, היתה הגדולה ביותר בהיסטוריה במונחי נקודות (השיא הזה נשבר כבר ארבע פעמים במהלך חודש מרס השנה, וזו הפעם החמישית – ואולי לא האחרונה…). אבל למען האמת, אייטם זה אינו מרשים, מפני שהמספר הנומינלי אינו אומר הרבה.
  • היקף המסחר בבורסה הגיע לכמעט 800 מיליון מניות – הגדול בהיסטוריה.
  • גודל העליה באחוזים – הנתון החשוב באמת – היה 11.37%, וזו העליה היומית הגדולה ביותר מאז מרס 1933.
  • היה זה היום בו בוצע ‘short-squeeze’ הגדול ביותר אי-פעם. פירוש הדבר שבמניות בעלות פוזיציית השורט הגדולות ביותר (כלומר, שאחוז גבוה של המניות של החברה נמכרו בחסר, במטרה לרכוש אותן בחזרה במחיר נמוך יותר) היו ביקושים גדולים ביותר ולכן נרשמו עליות גבוהות שלחצו את ‘השורטיסטים’ לרכוש את המניות שהן מכרו, כדי לצמצם את הפסדיהם. לדוגמה: מניית פורד עלתה מ-4.01 בסגירה ביום ב’ למחיר של 4.95 בסגירה היום (ג’), עלייה של מעל 23%.

מה משמעות התופעה הזאת?

התשובה מתחילה מכך שכל המקצוענים וכל האנליסטים, בעלי כל הדעות, ציפו ל’ריבאונד’ כזה, לאחר הירידות החדות של הימים הקודמים. יתרה מזו, וכפי שצויין לעיל, זוהי הפעם החמשית בחודש הנוכחי שהבורסה האמריקנית רושמת קפיצה אדירה כלפי מעלה – ודבר זה נכון לעבור כל הבורסות בעולם, עם הבדלים מינוריים.

אבל התופעה עצמה ניתנת לפירושים שונים ומנוגדים. מצד אחד עומדים אלה, כמו בעלי החברות והאנליסטים הבכירים שצוטטו במאמר הקודם (ביון ראשון, 22.3), הסבורים שהירידות הגדולות מיצו את עצמם ושהשווקים הגיעו פחות או יותר לשפל – ככלות הכל, מדובר בטבח פיננסי עצום של בין 30-40% תוך כחודש אחד!

הם מצפים להתאוששות מהירה וחדה – ומה שקרה היום עונה לחלוטין על הציפיה הזאת. היא מבשרת – או לפחות עשויה לבשר – על תחילה של התאוששות והחזרה של ההפסדים הגדולים, ואולי אפילו חזרה אל או מעבר לרמות השיא של פברואר, עוד במהלך השנה הנוכחית.

מי שקנה היום, לפי תפיסה זו, ‘ניצל את ההזדמנות’ שגל הירידות האכזרי העמיד בדרכו. המושג הזה, של ‘ניצול הזדמנויות’, היתה משותפת לכמעט כל הניתוחים שהפגינו גישה אופטימית לשוק במהלך סוף השבוע האחרון.

גם המחנה הנגדי, המחזיק בדעה שלילית לגבי השוק ומעריך שהשפל בשוק הדובים שנפתח בחודש שעבר עוד רחוק, הן מבחינת הזמן והן מבחינת גודל הירידה המצטברת שהשוק ירשום עד שינחת בנקודת השפל הסופית – גם רואי השחורות האלו רואים בגל העליה של היום בתור הזדמנות , ומקווים מאוד שהוא טרם מיצה את עצמו וימשיך בימים הבאים.

אך לפי תפיסתם, ההזדמנות הזאת היא ההזדמנות הגדולה – ואולי האחרונה ברמות שוק כאלה – למכור מניות ולהציל את מה שנשאר מתיקי המניות.

(בעצם, אותו דבר אמור – ואולי ביתר שאת, לגבי אחזקות באג”ח קונצרני ובאג”ח לטווחים ארוכים של כל המנפיקים, כולל מדינות. אולם מאמר זה ממוקד במניות, לגביהן התמונה ברורה.)

  • שוק דובים אינו מסתיים בכמה שבועות, אלא מתפרס על פני חודשים רבים – בד”כ כשנה וחצי, דוגמת אלו של 2000-01 ו-2007-2009.
  • מגמת ירידה ממשוכת כלפי מטה צפויה במיוחד לאור אורכו וגודלו של שוק השוורים שקדם, שנמשך 11 שנה כמעט במדויק.
  • עליות עוצמתיות הינן תופעה מקובלת דווקא כתגובה חולפת במהלך ירידה אגרסיבית, מהסוג שחווינו בחודש האחרון.
  • הדוגמאות ההיסטוריות של עליות כה חזקות אינן מעודדות – במיוחד זה של 1933, שבאה לאחר שהבורסה נסגרה לשבועיים ביחד עם כל המערכת הפיננסית האמריקנית, כאשר ממשל רוזוולט הודיע על צעדים ורפורמות מרחיקי לכת לסיים את השפל הכלכלי ולהחזיר את המשק לפסי צמיחה. זה מה שקרה בשוק לפני ואחרי הזינוק הגדול – וזאת למרות שהתוכנית עצמה רשמה הצלחה גדולה:
  • אבל מעבר לעדויות מתוך השוק, ברור שמצב המשקים – האמריקני והעולמי – אינו בשל להתאוששות אלא, לדאבוננו, הם עדיין הולכים ומתדרדרים. כל העליות בכל העולם שנרשמו היום נשענו על הציפות כי (א) תפורסם בקרוב מאוד תוכנית ייצוב, תמיכה והמרצה של המשק האמריקני בקנה מידה אדיר וחסר-תקדים, וגם (ב) שתוכנית זו תצליח. ברור אם כן, איפה נמצאת חובת ההוכחה, והענין לא צפוי להיות מוכרע בקרוב. כל אכזבה, לגבי גודל התוכנית, תוכנה הפרטני, ומידת הצלחתה בפועל, עלולה למחוק את החגיגה הפרועה של היום.

לכן, מבחינה מעשית, האיומים נשארים גדולים מאוד, חוסר הוודאות הינה ותישאר ברמה גבוהה ביותר והפחד עדיין גובר על התקווה. בתנאים כאלו, אין סיבה משכנעת להיות בשוק או להמשיך להחזיק מניות מתוך דביקות עיוורת בסיסמה “בטווח הרחוק זו ההשקעה הטובה ביותר”.

קיימת סבירות גבוהה להמשך מגמת הירידות, אולי בעוצמה פחותה אבל לאורך זמן – אך ייתכן גם גל אלים נוסף של ירידה חדה ביותר.

עוד יגיע הזמן שהשוק יהיה רווי הזדמנויות. אין לדעת מתי זה יהיה, אבל סימן ההיכר לפיו ניתן לדעת שהשלב ההוא הגיע הוא ידוע ומנוסה לאורך ההיסטוריה של השווקים הפיננסיים. כאשר אין כמעט קולות הקוראים לקנות, להיכנס ולנצל את ההזדמנויות – אז יש להיכנס מפני שאז יהיו הזדמנויות בשפע.

אבל אז לרובם לא יהיה כבר כסף פנוי לכך, או את האומץ לפעול. למי שינצל את ההזדמנות העכשווית למכור ולצאת את השוק, ויתמקד בלשרוד את המשבר, יהיו את האמצעים הכספיים לנצל את ההזדמנות הגדולה לקנות — שתיווצר בעתיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *