נתוני התמ”ג: אין כל סיבה למסיבה

הטוב, הרע והמכוער

נתוני התמג: אין כל סיבה למסיבה

קצב צמיחת המשק ברבעון השני של 2013 היה 5.1%, לפי האומדן הראשון לרבעון, ועמד על 3.4% במחצית הראשונה של השנה. כך דיווחה היום הלמס, ועוררה הפתעה כללית. זהו קצב מהיר עד כדי מזהיר אפילו בתקופות טובות, לא כל שכן בעידן של צמיחה אפסית במרבית המשקים המפותחים, והאטה דרמטית בקצבי הצמיחה במשקים המתפתחים המובילים. בהקשר הישראלי הצר, קצב זה מחזיר אותנו לשנים הטובות, שחשבנו שהסתיימו ב-2011.

 

הבעיה היא שהשנים הטובות אכן הסתיימו, והנתון החדש אינו מבשר החזרת עטרה ליושנה, אלאבעצם, הוא לא מבשר כלום, בוודאי שום דבר טוב במיוחד.

אמנם נכון, על רקע המצב העולמי העגום, אסור להתלונן על אף צמיחה, גם אם היא רחוקה מלהיות צמיחה טובה“. צמיחה משקית אינה דומה לכולסטרול, שבא בשתי צורות – הכולסטרול הטוב והכולסטרול הרע. הדימוי לכולסטרול הוא ציורי אבל מטעה. אין צמיחה רעה, מפני שהתרחבות משקית מביאה לכך שאנשים רבים יותר מועסקים, מתפרנסים ואף משלמים מיסים. אבל אם אין צמיחה רעה, ישנה צמיחה גרועה, והיא צמיחה שאינה בתקיימא, כזו שברור שבמידה שהיא מזהירה, היא גם שקרית. זה מה שהיה לנו במחצית הראשונה של 2013, ובמיוחד ברבעון השני. לא ניתן להתמיד בקצב הזה, ולכן אפילו אם הוא לא יעבור תיקון כלפי מטה באומדנים הבאים (אפשרות סבירה בהחלט), הוא לא יימשך במחצית השניה של השנה.

הערכה זו נשענת על ארבעה אלמנטים הכלולים בנתונים הנוכחיים:

  1. הצמיחה נובעת בעיקר מצריכה מוגברת. מקור הזינוק בצמיחה הפרטית הוא, ככל הנראה, הרכישות שקדמו להעלאת המיסים (על סיגריות, אלכוהול ובעיקר המעמ על הכל) במאייוני. אלו רכישות שהוקדמו, והן יחסרו למשק בהמשך.

  2. גם הצריכה הציבורית עלתה, ובקצב חריג. לא ברור למה ואיך (זה לא היה ייבוא בטחוני), אבל קרוב לוודאי שהצריכה הממשלתית תדעך ברבעון השלישי והלאה.

  3. הבשורה המרנינה באמת בנתונים החדשים, לפיה יצוא הסחורות והשירותים עלה במחצית הראשונה של 2013 ב-3.9% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 5.2% בחישוב שנתי במחצית הקודמת“, מתבררת דווקא כבשורה שלילית: “יצוא הסחורות והשירותים למעט חברות הזנק ויהלומים ירד במחצית הראשונה של 2013 ב-2.0%”. כלומר, הייצוא העיקרי ירד, אבל עיתוי מכירות של חברות הזנק הקפיץ את כלל הייצוא. על סמך החדשות של הימים והשבועות האחרונים, תופעה זו עשויה לחזור על עצמה גם ברבעון השלישי, אבל חרף ההצלחות במכירת חברות הזנק במחירים גבוהים, המגמה המרכזית של היצוא העיקרי נשארת שלילית.

  4. הירידה המתמשכת בהשקעות, הן בציוד ומבנים והן בבניה למגורים, מדברת בעד עצמה ואין צורך להרחיב עליה את הדיבור.

סיכומו של דבר: יותר טוב צמיחה גרועה מהעדר צמיחה, אבל צמיחה זאת אינה מובילה לשום מקום, וזה בערך איפה שאנחנו נמצאים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *