יש רק סיפור אחד בעולם, והוא מתרחש ביפן

הטוב, הרע והמכוער

יש רק סיפור אחד בעולם, והוא מתרחש ביפן  

כל הדיבורים סביב מהלך אפשרי של ‘taper’ מצד הפדרל ריזרב, מחד גיסא, ועל חשיבות הנתונים החודשיים על שוק העבודה בארה”ב מאידך גיסא, הינם הגזמה והפיכת הטפל לעיקר במקרה הטוב, והבל במקרה הגרוע. מה שחשוב באמת, ומה שמניע את כל השווקים הפיננסיים בכל העולם, זה מה שקורה ביפן. הניסיון הנואש של רוה”מ אֵבֶּה ושל הנגיד שהנחית בבנק המרכזי, קוּרוׂדֳה, לחלץ בכל מחיר את יפן ממחלותיה הכרוניות, עומד בפני נקודת הכרעה – או אולי כבר נוחל כישלון. מה שבטוח הוא שניסיון זה מצליח בגדול בתחום אחד: לזעזע את כל המערכת הפיננסית העולמית.

מן הראוי להפנים את העובדה שהמערכת הפיננסית העולמית כוללת גם את השקל הישראלי – כלומר, גם המטבע המקומי מושפע, ולמעשה מונע בעיקר על ידי, גלי הצונאמי המתפשטים מטוקיו. אולם נראה שרק מעטים במערך המקומי ערים למה שקורה ביפן ולהשלכות, ולכן הם שרויים באשליה שהתפתחויות בארה”ב או באירופה – או, למרבה הגיחוך, בתל אביב או בירושלים – מכתיבות את הטון בשקל.

כבר כתבתי על התנודתיות הנוראה המאפיינת את השווקים ביפן מאז הכרזת קורודה ב-4 לאפריל על המדיניות המוניטרית החדשה שלו – ובעצם אף לפני כן. גם עכשיו, זהו הנושא המרכזי – ולא רק שאין צורך להתנצל על החזרה אליו, אלא להיפך – רק עליו ועל השלכותיו יש לדבר. כל סקירה או פרשנות המתפרסמת בימים אלה ואיננה מתמקדת בנושא זה פשוט מפספסת את העיקר וממילא טועה, מטעה – ובלשון מאוד מנומסת, הינה בעלת תועלת מוגבלת.

עוצמת התנודתיות שהפגינו השווקים בימים האחרונים הייתה בדרגה הרבה יותר גבוהה מכל מה שראינו קודם, מלבד בימים מלבד לאחר ההכרזה ב-4/4. דוגמה אחת, מרכזית: שער הין מול הדולר רשם את תנודתו הגדולה ביותר מזה למעלה משלוש שנים, כאשר קפץ ביום חמישי מ-99 ל-96. בין ההשלכות של הקפיצה הזאת – וכנראה כתוצאה מהדרישות להגדיל את ה’מרג’ין’ (ההון העצמי שעל בסיסו מתבצע מסחר ספקולטיבי)  שהיא הצמיחה – ניתן לציין את ההתפתחויות הבאות:

  • התשואות על אג”ח במדינות הפריפריה באירופה (יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה)  קפצו בעשרות נקודות בסיס – מפני שהנהירה להשקעות מפוקפקות אלה הייתה תוצאה ישירה של צלילת הין והחיפוש אחר תשואה בכל המערך העולמי.
  • הבורסות במדינות אלה ובכל רחבי אירופה ירדו בשיעורים חדים.
  • בארה”ב המגמה בפתיחת הבורסות הייתה חלשה מאוד, למרות שבהמשך חלה התאוששות.
  • בטוקיו, המניות ירדו בחוזקה.
  • מחירי הזהב והנפט זינקו.

ועוד ועוד – כל זה, כאמור, ביום חמישי.

למחרת, ביום שישי, שער הין טיפס עוד והגיע לאזור 95, אבל משם הוא חזר ונפל – כמובן בחדות אכזרית. תוך שעה קלה הוא צלל בחזרה לרמה של 97.5. שוב, יש לזכור שמדובר בשער הין/דולר, כלומר צמד המטבעות בעלת הנזילות הגבוהה ביותר בעולם לאחר הדולר/אירו. למרות זאת, נרשמו תנודות של אחוזים שלמים, כאילו היה מדובר במניה ספקולטיבית או בחוזה לא-סחיר.

בכל מקרה, כאשר הין חזר לרדת – כל הבורסות התרוממו, הן באירופה והן בארה”ב. כלי התקשורת ופרשנות המיינסטרים ייחסו את העליות החזקות האלה לנתוני האבטלה והתעסוקה, למרות שלא הייתה בנתונים האלה שום הפתעה או התפתחות חדשה של ממש. מי שרוצה להאמין שנתונים שגרתיים יצרו אפקט יוצא דופן, שיבושם לו. מי שעיניו בראשו יראה שהשווקים מונעים על ידי גלי נזילות ואלמנטים טכניים, ולא על ידי נתוני כלכלה בסיסיים – שאינם יכולים להצדיק תנודות כה חריפות, ואף סותרות.

אמנם נכון, יפן איננה הגורם היחיד המשחק בבמה העולמית. אחזור בהקדם האפשרי להתפתחויות החשובות ביותר בסין ולמשמעותן, אבל בשלב זה המסר הקריטי הוא הצורך לעקוב אחר יפן מקרוב, ולהתייחס לארה”ב ולאירופה כגורמים משניים, נגררים ומושפעים, לא כגורמים מכריעים.

מה קורה לשקל, לעזאזל?

למרות כל זאת, אי אפשר שלא להתייחס לשקל. כאמור, ההתפתחויות בשקל הן חלק מהסיפור העולמי, אבל צריכים להבין באיזה הקשר הן מתרחשות.

הנהירה של כל משקיעי העולם ליפן – למכור את הין ולקנות מניות בטוקיו, מתוך אמונה שפוזיציות אלה מובטחות ויביאו רק רווחים גדולים – הגיעה לשיא לפני כשבועיים. מדד הניקיי עבר את-16,000 והין הגיע ל-103 לדולר. כל העולם לקח אשראי ביינים כדי לרכוש סחורה, גם בבורסה היפנית – אבל גם בשווקים מתעוררים. כאשר הגיעה התפנית, כל האסטרטגיה ההיא קרסה בבת-אחת ואז נרשמו ירידות חדות במניות ובאג”ח ובמטבעות של המדינות המתעוררות.

בתוך המערך של מטבעות המוגדרות כ’מתעוררים’ (בלי קשר להיגיון כלכלי) ישנם שניים – השקל הישראלי והקורונה הצ’כית – שמשמשים בתור ‘עוגנים יציבים’ עבור הסוחרים, כלומר מקלטים יחסית בטוחים לכספים המושקעים בשווקים מתעוררים.

מצב זה מהווה בעיה רצינית עבור מדינת ישראל. הבעיה מוחרפת מכך שאנחנו נתפסים בתפר בין הנגיד היוצא לנגיד הלא קיים. שמישהו יסביר לי א) מדוע הממשלה לא הצביעה על הנגיד הבא? ו-ב) מדוע התקשורת מתעלמת מהנושא הזה?

בינתיים השקל, ואיתו המשק הישראלי, נסחפים בזרמים העולמיים האדירים. רחמנא ליצלן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *