כאשר מדינות כגון פולין וצ’כיה הודיעו על ירידות דו-ספרתיות במדד הייצור התעשייתי שלהם עבור חודש בודד, היה מדובר בנתון מדהים ומעורר פלצות. אבל בכל זאת, פולין וצ’כיה אינן אפילו שחקני משנה ברמה העולמית.

אבל כאשר מעצמה תעשייתית עליונה – קרי יפן – מודיעה גם היא על ירידה של 10% במדד היצור העתשייתי שלה בחודש ינואר – היינו לעומת דצמבר, לא לעומת שנה קודם – אזי מדובר בקטסטרופה כלכלית שעוברת כל תחזית קודמת. יש כאן אישור סופי לכך שהכלכלה העולמית ‘נפלה מצוק’ ברבעון האחרון של 2008, ושכל המערכת הצרנית העולמית עברה למצב של קיצוצים והתבצרות, כדי להתמודד עם ירידה מסיבית ופתאומית בביקושים.

זה רק מחזק מה שכתבנו ביום ד’ – מדינות הנשענות על ייצוא עומדות בפני אסון כלכלי. ישראל הינה מדינה כזאת. ביבי ופישר כנראה מודעים למה שצפוי לנו ולהם. להערכתי, ציפי ליבני איננה מבינה, אבל הציבור ישפוט אם החלטתה לתת לנתניהו להתמודד עם המשבר לבד היתה נכונה ומוצדקת או לו.

עוד הערה בהקשר זה. הבורסות של המדינות התעשייתיות – במיוחד אלה בגרמניה, צרפת, דרום קוריאה וגם יפן, ספגו ירידות חדות מאוד השנה. אמנם העוצמה נופלת מזו של ספטמבר-נובמבר אשתקד, אבל הנזק הוא עצום – וגם מצטבר. אולם בינתיים, הבורסה התל אביבית מחזיקה מעמד, באופן יחסי לפחות. קשה להאמין שמצב זה יכול להימשך עוד זמן רב.