השקל חוזר להיות המטבע החזק בעולם – בינתיים

כל דברינו באייטם הקודם על אודות הדולר אינם חלים על השקל הישראלי. מבין כל המטבעות אחריהם אני עוקב באופן קבוע, רק בודדים עלו מול הדולר בימים האחרונים. אחד הוא הין, הנתפס כמטבע מקלט ונהנה ממעמד זה בדומה, או אף יותר, מהדולר עצמו. אחר הוא הרופיה האינדונזית, ואני נאלץ להודות שאין לי הסבר לחוזקו, מעבר לעובדה שהוא מתנהג יפה מזה זמן, הודות להתפתחויות מקומיות חיוביות, הן בתחום הכלכלי והן בתחום הפוליטי.

לכאורה, היה ניתן לומר שגם בישראל היו התפתחויות כלכליות חיוביות (אך לא פוליטיות…), אבל אין טעם לחפש את ההסבר בתחום הכלכלי-ריאלי. מה שקורה בשקל נגזר מהמשך הקרב בין בנק ישראל לבין סוחרי המטבע, המקומיים והזרים. אלו האחרונים השתכנעו שבנק ישראל התקפל בענין ההתערבות בשוק המטבע, ושאו-טו-טו הוא הולך להעלות את הריבית. משום כך, א) אין סכנה ממשית בפוזיציות לונג שקל/ שורט דולר, ב) זה צפוי להיות כדאי, מפני שבנק ישראל יהפוך לבנק המרכזי הראשון שעובר ממדיניות מונטרית סופר-מרחיבה למדיניות מצמצמת.

על בסיס הפעילות בשוק בשבוע האחרון, מאז הודעת בנק ישראל על סיום הרכישות היומיות הקבועות של מט”ח, נדמה שהספקולנטים צודקים. אם כך הדבר, השקל ימשיך להישאר חזק מול הדולר וממילא יעלה מול כל השאר. מי יודע, אולי הוא אף יעלה מול הדולר, אל רמת ה-3.60 עליה הצביעו חכמי ברקליס. בתסריט זה, רווחיותו של הייצוא הישראלי תישחק ומפעלים ימשיכו להיסגר ולעבור למדינות רחוקות – אבל לפחות האינפלציה תרד והכי חשוב, הספקולנטים ירוויחו. אמינותו של בנק ישראל תושם ללעג, כמובן, ופישר יילך הביתה בעוד תשעה חודשים אבל וחפוי ראש.

תסריט חילופי, ולדעתי הרבה יותר ריאלי, הוא שבנק ישראל יחזור לשוק – הפעם עם רוח גבית חזקה בדמות הדולר המתחזק – ויכה שוב בספקולנטים על ידי רכישת מיליארד-שניים של דולרים וגרימת הפסדים למי שיושב בשורט על הדולר. הוא גם לא יעלה את הריבית בשבוע הבא, מפני שזה מוקדם ולא-נחוץ. באשר לרמת האינפלציה הבלתי נסבלת, לטענת המנתחים, הרי שזו בעיקרה מעשה ידיה של הממשלה והיא תחלוף בעוד חודשיים-שלושה, הודות לירידות בנפט, גרעינים וכל השאר (מלבד סוכר, כמובן) שצויינו לעיל.

במשפט אחד: מאחר ופישר מחזיק בכל הקלפים החזקים, ומעמדו ותדמיתו מאויימים בצורה ישירה, קשה להאמין שהוא יתאמץ דווקא כדי להפסיד. ובמשפט שני: אם הדולר כבר מתחזק בכל העולם, זה רק ענין של זמן עד שהשקל יישר קו. כלומר, כל קווי הניתוח מצביעים באותו כיוון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *